חיל האוויר הישראלי ערך אתמול תרגיל תדלוק ארוך טווח, במה שנראה כהכנה לתקיפה באיראן.
על פי צה"ל, התרגיל "דימה משימה ארוכת טווח עמוק בתוך שטח האויב, עם מספר פעולות תדלוק אוויריות בפרקי זמן קצרים".
התרגיל התקיים במרחב האווירי של ישראל וכלל מטוס תדלוק מדגם בואינג 707, יחד עם מטוסי קרב מדגם F-35i ו-F-15. ישראל נותרה בכוננות גבוהה, צופה מתקפות אפשריות מצד איראן וחיזבאללה, והזהירה מפני צעדי תגמול במקרה של מתקפה

האלוף במיל' אליעזר צ'ייני מרום, לשעבר מפקד חיל הים, לשרון גל: "תוספת של נושאת מטוסים כזאת באזור היא תוספת מאוד משמעותית. זה עוד שדה תעופה אמריקאי שנמצא קרוב לזירת הפעולה עם יכולת להפעיל מטוסים שיתקפו, בנוסף לספינות שנמצאות סביבה עם מערכות טילי טומהוק שיכולות לפגוע במרחק אלפי קילומטרים בחלון של בית עם מטען חומר נפץ מאוד גדול. האמריקאים צוברים כאן כוח גדול מאוד וכרגע צריכים לתת לאמריקאים למצות את המשא ומתן כדי שלא יאשימו אותנו בשום אופן שאנחנו גוררים את ארה"ב למלחמה"

בהקלטה מ־2013 ברק מדבר על כך שהדמוגרפיה בישראל "נראית נוראית" לדבריו: "אף אחד נורמלי לא מתרבה, וכל הלא־נורמלים יש להם חמישה ילדים – ערבים או חרדים" (ציטוט בסגנון זה, עם ניסוח מעט שונה בין הדיווחים).

הוא מתאר חשש ממצב של מדינה דו־לאומית "מהים עד הירדן" שבה לכולם יש זכות בחירה, והערבים/חרדים יהיו רוב – ולכן ישראל תאבד את אופיה שהיהודי־דמוקרטי.
"כך נשנה את הדמוגרפיה"
לפי כתבות ופרשנויות שעוסקות בהדלפה, ברק מציע מהלך אסטרטגי של שינוי דמוגרפי באמצעות:

ביטול מונופול הרבנות על הגיור.
גיורים המוניים של לא־יהודים שיזכו לאזרחות ישראלית.
השתלטות פוליטית־אזרחית על מערך הגיור כדי להביא כמות גדולה של מתגיירים "נוחים" מבחינת זהות לאומית והשקפת עולם.
​בדיווחים נכתב שהוא מדגיש שהפעם, "בניגוד לאבות המדינה", המהלך צריך להיות מודע ומכוון כדי לשמור על רוב יהודי־חילוני/ליברלי מול הגידול החרדי והערבי.
​
הקשר לאפשטיין ולמה זה נפיץ
ההקלטות מתוארות בתקשורת ככאלה שנמצאו בארכיון אפשטיין, שהקליט אורחים ודמויות בכירות, וברק הוא אחת הדמויות שקושרו אליו בעבר (ביקורים, טיסות, השקעות משותפות).
​
​עצם זה שראש ממשלה לשעבר מדבר בשפה של "נורמליים/לא נורמליים" ו"להנדס דמוגרפיה" באמצעות גיור ואזרוח סלקטיבי, ועוד בתוך חומרים שמיוחסים לאפשטיין, הופך את הפרסום לנפיץ מאוד פוליטית וציבורית – גם מבפנים (יחסים בין חילונים/חרדים/ערבים) וגם כלפי חוץ (טענות על מדיניות דמוגרפית יהודית־אתנית).